(בהשראת מחקרו של ר' דוד ויסקופף, ניתוח כמותי של ניכור הורי בתיקי בית המשפט הישראלי 2022)
"סירוב קטינים לקשר סביר עם אחד ההורים הינה מן הבעיות הקשות יותר אתה מתמודד ביהמ"ש לענייני משפחה, אם לא הקשה שבהן"(ל.נ.נ'.ע.ח (2018))
ישנם שני סוגים של סרבנות לקשר בין הילד להורה:
- סרבנות קשר הגיונית – הורה מתעלל וכדו'
- סרבנות קשר לא הגיונית – הילד היה בקשר טוב עם שני ההורים עד לפירוק הנישואין, ולאחר מכן ללא הסבר הגיוני החליט לסרב לקשר עם ההורה שאינו משמורן.
כפי הנראה, הסיבה העיקרית הגורמת לילד להפסיק את הקשר עם ההורה שאינו משמורן, ריצוי ההורה המשמורן. הבעייה הגדולה ביותר היא שהילד פוגע בעצמו, מבחינה פסיכולוגית ואף גורם לעצמו טראומות עתידיות ופגיעה בביטחון העצמי.
ישנם פסיכולוגים אשר מעוניינים להגדיר את הילדים אשר ניכרו את הוריהם, כבעיה פסיכולוגית עד כדי כך היא חמורה.
הפעולה בה בתי המשפט נוקטים כיום, כדי לעודד את ההורה המנוכר להיפגש עם הילד המנכר היא באמצעות מרכזי קשר המפוקחים על ידי עובדות סוציאליות שלערנו ברוב המקרים גורמות יותר נזק מתועלת היות ואין תוכנית מתי הקשר בין הצדדים יפסיק להיות מפוקח. ומה פתאום הורה שגידל את ילדיו במשך שנים בעצמאות מלאה, צריך להיפגש עם ילדיו תחת השגחה הגורמת לו להתנהג באופן לא טבעי וכל משך הפגישה הוא עסוק בלחשוב כיצד הוא ייתפס בעיני אותה עובדת סוציאלית במקום להיקשר עם הילד הממכר.
הורים שנמאס להם לשלם מזונות על ילדים שלא מוכנים להיות בקשר איתם ללא סיבה מוצדקת, פונים לבית המשפט ודורשים כי יקבעו שהילד מרדן והם יהיו פטורים מתשלום מזונות, כמובן שדרישה זו רק מעמיקה את הנתק בין הצדדים.
אז מה עושים?
בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (בלבד) הוקמה מחלקה שאותה מנהל השופט ארז שני, המתמחה בניכור הורי, או יותר מדוייק במניעת ניכור הורי והיא מצליחה עד מאוד היות ופועלת בדחיפות ובמהירות למנוע את הניכור ההורי ומכריחה את הקשר בין הילד המנכר להורה המנוכר. בפסיקותיו של השופט שני ניתן לראות שהוא פסק בין היתר, כי הילד יעבור מההורה המשמורן להורה שאינו משמורן עקב הסתה של אותו הורה. ואף הטיל קנסות משמעותיים על הורה מנכר שלא הביא את הילד למפגש של ההורה המנוכר עם ילדו.
אז מה אני מציע.. את הדבר שהוא הכי הגיוני מצד אחד אך הכי לא הגיוני מצד שני-
להוציא את הילדים ממאבקי הגירושין!
